#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג. 1 כמה קרואים עולים ביו&quot;ט, יוה&quot;כ ושבת, והאם פוחתים ומוסיפים עליהם?	"לר' ישמעאל: ביו&quot;ט חמישה, ביוה&quot;כ ששה ובשבת שבעה. לחד תנא אליבא דר' ישמעאל אין פוחתים עליהם ואין מוסיפים עליהם ולחד תנא אליביא דר&quot;י אין פוחתים אבל מוסיפים וכן סתם תנא דמתניתין (נחלקו הראשונים האם גבי יו&quot;ט מוסיפים, או רק גבי שבת).<p dir=""rtl"">ר&quot;ע אומר: ביו&quot;ט חמישה, ביוה&quot;כ שבעה ובשבת ששה, אין פוחתים עליהם אבל מוסיפים.</p>"	מגילה כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג. 2 ביו&quot;ט, יוה&quot;כ ושבת האם ממהרים לבוא ולצאת או מאחרים?	"ביום טוב - מאחרין לבוא וממהרין לצאת. <p dir=""rtl"">ביום הכפורים - ממהרין לבוא ומאחרין לצאת, לר&quot;ע שקוראים בשבת ששה ביוה&quot;כ קוראים ז', אליבא דר' ישמעאל איכא למימר משום דנפיש סידורא דיומא.</p><p dir=""rtl"">בשבת - ממהרין לבוא וממהרין לצאת.</p>"	מגילה כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג. 3 ג', (ד',) ה', ו', ז', קרואים לתורה כנגד מי?	"ג' ה' וז' - נחלקו ר' יצחק בר נחמני וא&quot;ל ר' שמואל בר נחמני ור&quot;ש בן פזי, חד אמר כנגד ברכת כהנים וחד אמר כנגד שלשה שומרי הסף חמשה מרואי פני המלך שבעה רואי פני המלך וכן אמר רב יוסף.<p dir=""rtl"">ו' דיוה&quot;כ - אמר רב יהודה כנגד ששה שעמדו מימין עזרא ומשמאלו.</p><p dir=""rtl"">נקוט האי כללא בידך כל דטפו ליה מלתא מחבריה טפו ליה גברא (וטעם זה מספיק להוסיף עוד עליה אחת לד' אבל יותר מזה לא היו מוסיפים לולי הכנגד הנ&quot;ל &lt;תוס'&gt;, עוד התבאר לעיל שתוספת ד' הוא ימים שאין בהם ביטול מלאכה לעם).</p>"	מגילה כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג. 4 קטן, אשה ומפטיר האם משלימים למנין ז'?	"קטן - משלים.<p dir=""rtl"">אשה - מעיקר הדין משלימה אבל אמרו חכמים שלא תקרא בתורה משום כבוד ציבור.</p><p dir=""rtl"">מפטיר - נחלקו רב הונא ור' ירמיה בר אבא, חד אמר שעולה שהרי קורא בתורה, וחד אמר שאינו עולה כיון שאינו קורא בתורה אלא משום כבוד תורה אינו עולה למנין. (ע' בתוס' שנקט ר&quot;ת כדעת מי שאומר שמשלים ואע&quot;פ כן במקום שמותר להוסיף מוסיפים כדי לחוש לדעת האומר שאינו עולה)</p>"	מגילה כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג. 5 המפטיר בנביא כמה פסוקים קורא ומדוע?	"לא יפחות מכ&quot;א פסוקים כנגד ז' שקראו בתורה {מפטיר אינו נחשב, או מפני שעולה למנין ז', או כיון שאינו קורא בתרוה אלא לכבוד תורה אין קוראים כנגדו}.<p dir=""rtl"">אם סליק ענינא פוסק אפ' בפחות.</p><p dir=""rtl"">במקום שמתרגמים פוסק אחר י' פסוקים.</p>"	מגילה כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג: 'אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא ואין עושין מעמד ומושב ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים וברכת חתנים ואין מזמנין בשם פחות מעשרה ובקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן' באר, מנין?	"אין פורסים על שמע וכו' -&nbsp;&nbsp;כתיב &quot;ונקדשתי בתוך בני ישראל&quot; כל דבר שבקדושה לא יהיה אלא בעשרה דכתיב &quot;הבדלו מתוך העדה&quot; ויליף 'עדה' ממרגלים &quot;עד מתי לעדה הרעה הזאת&quot; יצאו יהושע וכלב הרי עשרה.<p dir=""rtl"">מעמד ומושב - כיון דבעי למימר עמדו יקרים עמודו שבו יקרים שבו, פחות מי' לאו אורח ארעא הוא.</p><p dir=""rtl"">ברכת אבלים הינו ברכת רחבה אין אבלים מן המנין, אבל בברכת חתנים חתנים מן המנין.</p><p dir=""rtl"">מזמנים בשם - לאו אורח ארעא להזכיר השם בפחות מעשרה.</p><p dir=""rtl"">קרקעות תשעה וכהן - י' כהנים נאמרו בפרשה ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ולכן השאר ישראלים וקשה למה שלא יאמרו ה' כהנים וה' ישראלים.</p><p dir=""rtl"">ואדם כיוצא בהם - האומר דמי עלי ששמים אותו כעבד, ועבד הוקש לקרקע דכתיב &quot;והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה&quot;.</p>"	מגילה כג:		
